דימנציה זאת מחלה קשה וסופנית ברוב רובם של המקרים. אך אין לשבת בחיבוק ידיים, במאמר זה נציב מטרות ויעדים וכן את הדרכים להתמודדות עם המחלה.
כשאתה שם לב שמשהו אצלך לא בסדר
אחד הקשיים הגדולים ביותר אצל מבוגרים הוא התחושה בזמן של צלילות מחשבתית שלעיתים הם לא כל כך בסדר. ברגעי צלילות האדם יבין שמה שקרה לו רק לפני כמה דקות זה לא נורמלי, והחוסר ריכוז או הבלבול שהוא חווה לא אופייניים וקיצוניים מידי. גם אם האדם אובחן כחולה בדימנציה, הרי שהרגעים שבהם הוא מזהה את המחלה שלו מתעוררת עשויים לגרום לו לבהלה גדולה ולמצוקה נפשית עמוקה. המצוקה יכולה להתבטא בכעס מוגזם על הזולת, התפרצויות ודיכאון. לכן חשוב כל כך לשים לב לחולים דמנטים ולתת להם מענה נפשי וגופני לשמירה על איכות החיים לאחר האבחון.
טיפול תרופתי מעכב ומשקם
הדבר הראשון הוא כמובן לבצע את האבחון ברמה המקצועית ביותר, כולל אבחון קליני ואבחון באמצעות סיטי ובדיקות דם שונות. המטרה הראשונית היא לראות האם הגורם הוא בר חלוף כמו זיהום או בעיה אחרת או שהרקע הוא הזדקנות לא תקינה כמו מחלת האלצהיימר שזה רוב רובם של המקרים, שאז הטיפול יהיה בדרכי ההתמודדות ועיכוב המחלה ולא בהחלמה שכן לא ניתן להחלים ממחלות אלו נכון להיום.
למלא את היום בפעילויות מתאימות
הדרך הנכונה ביותר להתמודד עם המחלה הוא כמובן להמשיך לחיות איתה ולא להיכנע לדיכאון ולמשבר הנפשי, להפיק את המירב בכל רגע אפשרי מהחיים. כשהאדם בתנועה ועסוק בפעילות יש לו פחות זמן ואפשרות לרחם על עצמו ויותר הזדמנות לייצר מפגשים משמחים עם הזולת ולבטא את עצמו.
קבוצות תמיכה
קבוצות תמיכה יכולות לסייע משמעותית לחולה הן במפגש עם אנשים כמותו ושיתוף רגשות והן ביצירת סביבה בטוחה של אנשים שמבינים אותו. המפגשים באמצעות מנחים מנוסים יכולים לשפר משמעותית את התחושה הנפשית ולייצר מקום מרחב לאינטראקציות חברתיות בריאות.
פעילות משפחתית תומכת
חשוב לא להספיד כל כך מהר את החולה, הרבה מאוד פעמים ניתן לעכב את המחלה מאוד, במקום לשקוע באבל, עדיף להזדרז ולייצר פעילויות משפחתיות תומכות, לעטוף באהבה את האבא והסבא או את האמא והסבתא, ולא להניח להם לבד. האהבה והקרבה הם התרופה הטובה ביותר. טוב שגם המשפחה עצמה תלך לטיפול בקבוצות תמיכה שיסייעו להם לעכל את הבשורה.
