אמי המנוחה, יוספה לרנר ז”ל, הגיעה לבית הסיעודי ביד בנימין לאחר קטיעת רגל שנייה. היא היתה מלאת חששות מהמקום החדש, מאחר ונאלצה לעזוב את ביתה בקיבוץ בית זרע. להפתעתה הרבה היא גילתה בית חם שקלט אותה בידיים פתוחות ובסבלנות אין קץ.
ראשונה חביבה קיבלה את פניה אינה, מנהלת המקום. אינה ליוותה אותנו ואת אמי למן היום הראשון לקליטתה ועד ליום פטירתה. אינה הקשיבה תמיד לבעיותינו ודלת משרדה היתה תמיד פתוחה בפנינו. ידעתי שאמי נמצאת במקום המנוהל על ידי אשה חמה, מנוסה ומקצועית.
מאוחר יותר, הצטרפה לצוות המקום האחות הראשית לינרה. מיום בואה למקום, היא הפכה לשותפה מלאה בטיפול בטיפול באימי. לינרה היתה ערה לכל בעיה קטנה או גדולה ומילאה את כל בקשותינו ביעילות ובמהירות. תודה מיוחדת ללינרה, על שהציעה לנו לקבל חזרה את אמא לאחר ששוחררה מבית החולים במצב סופני. הרגשנו שאימא שבה לבית שלה ביד בנימין.
אישה נוספת שתרמה רבות להרגשת הבית של יוספה, היא רכזת התעסוקה לאריסה.
לאריסה בילתה עם יוסיפה שעות רבות מדי יום והצליחה ליצור איתה קשר חם. אמי שהיתה מטבעה אישה חשדנית, נתנה בלאריסה אימון מלא. לאריסה עוררה בה שמחת חיים וחשק לעבוד וליצור. המסיבות הרבות והפעילויות המגוונות שלאריסה ארגנה, גרמו לאימא שלי להרגיש שייכת ותורמת.
עוד תודות נתונות ללירון העובדת הסוציאלית, שליוותה אותנו לאורך כל הדרך ועזרה לנו להתמודד עם הבעיות המשפחתיות שהתעוררו במהלך שהותה של יוספה בבית הסיעודי. לירון היתה פתוחה להקשיב לכל אחד מבני המשפחה, למרות חילוקי הדעות, ולתת עצות מועילות. ללא עזרתה, קשה היה לנו להתמודד עם סבך הבירוקרטיה.
תודה גדולה נתונה לפיזיותרפיסטית שטיפלה באימי במסירות רבה. באמצעות התרגול הקבוע היא הצליחה לשמור על יציבות וכושר פיזי מצויין. גם כאן נוצר קשר מיוחד בינה ובין אימי. שתיהן נהנו אחת אחת בחברת רעותה. בסוף כל טיפול, הרגישה אמי חיונית ומלאת מרץ. הנה עוד בעלת מקצוע, שבנוסף למילוי תפקידה העניקה לאמא הרגשה של אכפתיות וביתיות.
רשימת התודות ארוכה וממשיכה לאנשי הצוות השונים, שדאגו לכל מחסורה של אמא שלי, שרחצו אותה והלבישו אותה, שנתנו לה תרופות, ששמרו על נקיון חדרה והבית כולו, שנתנו לה ארוחות חמות וטעימות ועד ועוד. מעל לכל, הם טיפלו בה בכבוד למרות נכותה ומצבה הסיעודי המורכב.
אני שמחה שאימי סיימה את חייה בבית הסיעודי ” יד בנימין “. חייה היו מלאי תלאות, מכאובים וייסורים. למרות זאת, בתקופה האחרונה לחייה היא מצאה שלווה ונחת בבית הזה. היה נעים לי לבוא לבקר אותה, ולמצוא אותה מטופחת ונינוחה.
אזכור אתכם תמיד לטובה ובהוקרה כבית האחרון של אמא שלי. אני מאחלת לכם הרבה כוח והצלחה בטיפול בדיירי הבית שלכם.
